מתוקים למימונה

המימונה הוא חג שיובא לישראל על ידי עולי מרוקו. שמו המקורי של החג הוא “ללה מימונה”, כלומר הגבירה בת המזל. כינוי לכלה מיועדת. בנוסף מזוהה החג עם הברכה “תרבחו ותסעדו”. שמשמעותו היא שתהייה לכם רווחה ותוכלו לתת סעד ועזרה לאחרים. בארץ פירשו את הברכה כתרוויחו ותצליחו.  את החג חוגגים במוצאי חג הפסח, באסרו חג. את המימונה אימצו כל בני ישראל והוא הפך ליום נוסף בימי חג הפסח. במוצאי החג נוהגים יוצאי מרוקו להכין את המופלטה. מאכל מסורתי יחד עם מתוקים למימונה.

מתוקים למימונה – כי בלי זה, זה לא חג! 

החג מתאפיין גם בהגשת מתוקים וריבות תוצרת הבית. כל אישה מרוקאית מכינה בטרם כניסת חג הפסח מלאי של עוגיות מכל הסוגים, תמרים, שקדים ואגוזים, קוקוס, בוטנים, מרציפן ובצק מצופה בדבש, כל העוגיות הן ללא קמח או מרכיבי חמץ אחרים. את המופלטה מכינים מקמח מספר דקות לפני ההגשה. במוצאי החג נפתחות בכל הערים חנויות מכולת שמספקות לחוגגים קמח, שמן, חמאה ודבש.
המנהג בחג המימונה בנוסף למאכלים ייחודיים הוא גם ביקור אצל משפחות אחרות. דלת הכניסה לבית נשארת פתוחה וכל אחד שמגיע מברך בתרבחו ותסעדו. מתכבד וממשיך לבית הבא. המנהג השתרש עוד במרוקו והוא מתקיים גם בארץ. יש הקוראים לו “סיור מימונה”. ישראלים רבים מנצלים את חג המימונה ויוצאים לטבע עם בני המשפחה עורכים פיקניק. בארץ מנצלים את כל הפארקים. במרוקו נהגו המוסלמים לתת ליהודים את הגנים והכרמים שלהם בגלל שהם האמינו שליהודים יש סגולות של ברכה והשנה הבאה תהיה גשומה.

מרוקאים, אשכנזים, פוליטיקאים – כולם שם 

עם השנים החג התרחב וקמו מספר חברות הפקת מימונה. בנוסף חג זה נקרא חג הפוליטיקאים. כל מי החג השתרש בהווי הישראלי עד שאפילו הרשויות המקומיות משתפות פעולה עם התושבים ובכל עיר יש מקום מרכזי בו הרשות מעמידה תכנית אמנותית לקהל החוגגים. אין פארק או גן ציבורי בארץ שלא חוגגים בו את המימונה. בדרך כלל מזג האוויר  מסביר פנים. נעים וניתן לקיים פיקניקים תחת כיפת השמיים.
כדי להצטרף ל”חגיגה” יש גם יוצאי אירופה שחוגגים את המימונה. כדי להשלים את אווירת החג משפחות אלו רוכשות מתוקים למימונה בחנויות שנפתחו ל”עוגיות מרוקאיות”. בארץ קיים מפעל עוגיות שנמצא באזור התעשייה של נתניה והוא מייחד את תוצרתו לעוגיות מרוקאיות.

למאמר נוסף בנושא הפקת חינה מפוארת  לחצו כאן